Genesis 8:15

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

በዚህ ቋንቋ ገና ትርጉም የለም፤ English እየታየ ነው።

8

1 וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כׇּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ And God remembered Noah, and every living thing, and all the cattle that were with him in the ark; and God made a wind to pass over the earth, and the waters assuaged;

2 וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃ the fountains also of the deep and the windows of heaven were stopped, and the rain from heaven was restrained.

3 וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ And the waters returned from off the earth continually; and after the end of a hundred and fifty days the waters decreased.

4 וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃ And the ark rested in the seventh month, on the seventeenth day of the month, upon the mountains of Ararat.

5 וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֑י בָּֽעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֶֽהָרִֽים׃ And the waters decreased continually until the tenth month; in the tenth month, on the first day of the month, were the tops of the mountains seen.

6 וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ And it came to pass at the end of forty days, that Noah opened the window of the ark which he had made.

7 וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ And he sent forth a raven, and it went forth to and fro, until the waters were dried up from off the earth.

8 וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ And he sent forth a dove from him, to see if the waters were abated from off the face of the ground.

9 וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שׇׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃ But the dove found no rest for the sole of her foot, and she returned unto him to the ark, for the waters were on the face of the whole earth; and he put forth his hand, and took her, and brought her in unto him into the ark.

10 וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃ And he stayed yet other seven days; and again he sent forth the dove out of the ark.

11 וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ And the dove came in to him at eventide; and lo in her mouth an olive-leaf freshly plucked; so Noah knew that the waters were abated from off the earth.

12 וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃ And he stayed yet other seven days; and sent forth the dove; and she returned not again unto him any more.

13 וַ֠יְהִ֠י בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת־מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חָֽרְב֖וּ פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃ And it came to pass in the six hundred and first year, in the first month, the first day of the month, the waters were dried up from off the earth; and Noah removed the covering of the ark, and looked, and behold, the face of the ground was dried.

14 וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ {ס} And in the second month, on the seven and twentieth day of the month, was the earth dry.

አሊያህ 4

15 וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ And God spoke unto Noah, saying:

16 צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ ’Go forth from the ark, thou, and thy wife, and thy sons, and thy sons’ wives with thee.

17 כׇּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכׇּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכׇל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) [הַיְצֵ֣א] אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ Bring forth with thee every living thing that is with thee of all flesh, both fowl, and cattle, and every creeping thing that creepeth upon the earth; that they may swarm in the earth, and be fruitful, and multiply upon the earth.’

18 וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ And Noah went forth, and his sons, and his wife, and his sons’wives with him;

19 כׇּל־הַֽחַיָּ֗ה כׇּל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכׇל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ every beast, every creeping thing, and every fowl, whatsoever moveth upon the earth, after their families; went forth out of the ark.

20 וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ And Noah builded an altar unto the LORD; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt-offerings on the altar.

21 וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ And the LORD smelled the sweet savour; and the LORD said in His heart: ‘I will not again curse the ground any more for man’s sake; for the imagination of man’s heart is evil from his youth; neither will I again smite any more every thing living, as I have done.

22 עֹ֖ד כׇּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִ֠יר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃ While the earth remaineth, seedtime and harvest, and cold and heat, and summer and winter, and day and night shall not cease.’

Miqra according to the Masorah · ፈቃድ: CC BY-SA · ምንጭ
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · ፈቃድ: Public Domain · ምንጭ

ቃል በቃል (Hebrew → English · Strong’s)

וַיְדַבֵּ֥רdâbarproperly
אֱלֹהִ֖יםʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
אֶלʼêlnear
נֹ֥חַNôachNoach
לֵאמֹֽרʼâmarto say

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Genesis 8:15 in every translation

English · Metsudah Chumash, Metsudah Publications, 2009

Elohim spoke to Noach, saying,

ፈቃድ: CC BY

English · The Rashi chumash by Rabbi Shraga Silverstein

And G-d spoke to Noach, saying:

ፈቃድ: CC BY

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃

ፈቃድ: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And God spoke unto Noah, saying:

ፈቃድ: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃

ፈቃድ: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Dieu parla à Noé en ces termes:

ፈቃድ: Public Domain

Deutsch · Die fünf Bücher Moses, trans. Dr. J. Wohlgemuth, Rödelheim 1899 [de]

Da sprach Gott zu Noah:

ፈቃድ: Public Domain

English · Modernized Tanakh - Based on JPS 1917, Edited by Adam Cohn

And God spoke to Noah, saying:

ፈቃድ: CC BY

עברית · Tanach with Text Only

וידבר אלהים אל נח לאמר

ፈቃድ: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ לֵאמֹר׃

ፈቃድ: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און גאָט האָט גערעדט צו נֹחן, אַזױ צו זאָגן:

ፈቃድ: CC0

Deutsch · Der Pentateuch, übersetzt und erläutert von Samson Raphael Hirsch. Frankfurt am Main, 1867-1878 [de]

Da sprach Gott zu Noach:

ፈቃድ: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kaj Dio diris al Noa jene:

ፈቃድ: Public Domain

Italiano · Il Pentateuco. Traduzione italiana di Samuel David Luzzatto, 1872 [it]

Iddio parlò a Noè, con dire.

ፈቃድ: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

I powiedział Bóg do Noacha, i rzekł:

ፈቃድ: Public Domain

Commentary on Genesis 8:15

Targum Jonathan

English

And the Lord spake with Noah, saying:

The Targum of Jonathan ben Uzziel, trans. J. W. Etheridge, London, 1862 · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Rashbam

עברית

לאמר - כל לאמר שבתורה כפל לשון של ויצו, או של ויקרא, או של וידבר, או של ויאמר.

daat · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Saadia Gaon

עברית

ואחר כך אמר (תרגום ח, ט"ו כ). השאלה הראשונה בענין זה היא: מה טיב החכמה בכך שעיכב אלהים את נח (בתבה) חמשים ושבעה ימים אחרי שחרבו המים? ונאמר (המתין) עד שתוכשר הארץ לקבל גשם וזרע, ובקשר לזה אמר: צא מן התבה. ואופן אחר, כדי להכין מכרות ומשכנות בשביל בעלי החיים ולזה אמר אחריו: "כל החיה אשר אתך וגו'". ואמר שמשפחותיהם יצאו מן התבה כי כמו שנכנסו כך יצאו ולא היה צורך להכניס כל בעל חיים למקום מגוריו ולהעמידו על מזונו.

Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 · ፈቃድ: CC-BY · Full commentary on Sefaria