በዚህ ቋንቋ ገና ትርጉም የለም፤ English እየታየ ነው።
5
1
וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כׇּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ {פ}
And Solomon ruled over all the kingdoms from the River unto the land of the Philistines, and unto the border of Egypt; they brought presents, and served Solomon all the days of his life.
And Solomon ruled over all the kingdoms from the River unto the land of the Philistines, and unto the border of Egypt; they brought presents, and served Solomon all the days of his life.
2
וַיְהִ֥י לֶֽחֶם־שְׁלֹמֹ֖ה לְי֣וֹם אֶחָ֑ד שְׁלֹשִׁ֥ים כֹּר֙ סֹ֔לֶת וְשִׁשִּׁ֥ים כֹּ֖ר קָֽמַח׃
And Solomon’s provision for one day was thirty measures of fine flour, and threescore measures of meal;
3
עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַ֠ד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים׃
ten fat oxen, and twenty oxen out of the pastures, and a hundred sheep, beside harts, and gazelles, and roebucks, and fatted fowl.
4
כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה ׀ בְּכׇל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד־עַזָּ֔ה בְּכׇל־מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכׇּל־עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב׃
For he had dominion over all the region on this side the River, from Tiphsah even to Gaza, over all the kings on this side the River; and he had peace on all sides round about him.
5
וַיֵּ֩שֶׁב֩ יְהוּדָ֨ה וְיִשְׂרָאֵ֜ל לָבֶ֗טַח אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵנָת֔וֹ מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃ {ס}
And Judah and Israel dwelt safely, every man under his vine and under his fig-tree, from Dan even to Beer-sheba, all the days of Solomon.
6
וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אֻֽרְוֺ֥ת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִֽׁים׃
And Solomon had forty thousand stalls of horses for his chariots, and twelve thousand horsemen.
7
וְכִלְכְּלוּ֩ הַנִּצָּבִ֨ים הָאֵ֜לֶּה אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְאֵ֧ת כׇּל־הַקָּרֵ֛ב אֶל־שֻׁלְחַ֥ן הַמֶּלֶךְ־שְׁלֹמֹ֖ה אִ֣ישׁ חׇדְשׁ֑וֹ לֹ֥א יְעַדְּר֖וּ דָּבָֽר׃
And those officers provided victual for king Solomon, and for all that came unto king Solomon’s table, every man in his month; they let nothing be lacking.
8
וְהַשְּׂעֹרִ֣ים וְהַתֶּ֔בֶן לַסּוּסִ֖ים וְלָרָ֑כֶשׁ יָבִ֗אוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֔ם אִ֖ישׁ כְּמִשְׁפָּטֽוֹ׃ {ס}
Barley also and straw for the horses and swift steeds brought they unto the place where it should be, every man according to his charge.
9
וַיִּתֵּן֩ אֱלֹהִ֨ים חׇכְמָ֧ה לִשְׁלֹמֹ֛ה וּתְבוּנָ֖ה הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְרֹ֣חַב לֵ֔ב כַּח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
And God gave Solomon wisdom and understanding exceeding much, and largeness of heart, even as the sand that is on the sea-shore.
10
וַתֵּ֙רֶב֙ חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵחׇכְמַ֖ת כׇּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חׇכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם׃
And Solomon’s wisdom excelled the wisdom of all the children of the east, and all the wisdom of Egypt.
11
וַיֶּחְכַּם֮ מִכׇּל־הָאָדָם֒ מֵאֵיתָ֣ן הָאֶזְרָחִ֗י וְהֵימָ֧ן וְכַלְכֹּ֛ל וְדַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַיְהִֽי־שְׁמ֥וֹ בְכׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם סָבִֽיב׃
For he was wiser than all men: than Ethan the Ezrahite, and Heman, and Calcol, and Darda, the sons of Mahol; and his fame was in all the nations round about.
12
וַיְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַיְהִ֥י שִׁיר֖וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָאָֽלֶף׃
And he spoke three thousand proverbs; and his songs were a thousand and five.
13
וַיְדַבֵּר֮ עַל־הָעֵצִים֒ מִן־הָאֶ֙רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל־הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל־הָע֔וֹף וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים׃
And he spoke of trees, from the cedar that is in Lebanon even unto the hyssop that springeth out of the wall; he spoke also of beasts, and of fowl, and of creeping things, and of fishes.
14
וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים לִשְׁמֹ֕עַ אֵ֖ת חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מֵאֵת֙ כׇּל־מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר שָׁמְע֖וּ אֶת־חׇכְמָתֽוֹ׃ {ס}
And there came of all peoples to hear the wisdom of Solomon, from all kings of the earth, who had heard of his wisdom.
15
וַ֠יִּשְׁלַ֠ח חִירָ֨ם מֶלֶךְ־צ֤וֹר אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י אֹת֛וֹ מָשְׁח֥וּ לְמֶ֖לֶךְ תַּ֣חַת אָבִ֑יהוּ כִּ֣י אֹהֵ֗ב הָיָ֥ה חִירָ֛ם לְדָוִ֖ד כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {ס}
And Hiram king of Tyre sent his servants unto Solomon; for he had heard that they had anointed him king in the room of his father; for Hiram was ever a lover of David.
17
אַתָּ֨ה יָדַ֜עְתָּ אֶת־דָּוִ֣ד אָבִ֗י כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֗יִת לְשֵׁם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו מִפְּנֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר סְבָבֻ֑הוּ עַ֤ד תֵּת־יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם תַּ֖חַת כַּפּ֥וֹת (רגלו) [רַגְלָֽי]׃
‘Thou knowest how that David my father could not build a house for the name of the LORD his God for the wars which were about him on every side, until the LORD put them under the soles of my feet.
18
וְעַתָּ֕ה הֵנִ֨יחַ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛י לִ֖י מִסָּבִ֑יב אֵ֣ין שָׂטָ֔ן וְאֵ֖ין פֶּ֥גַע רָֽע׃
But now the LORD my God hath given me rest on every side; there is neither adversary, nor evil occurrence.
19
וְהִנְנִ֣י אֹמֵ֔ר לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־דָּוִ֤ד אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר בִּנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֶתֵּ֤ן תַּחְתֶּ֙יךָ֙ עַל־כִּסְאֶ֔ךָ הוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃
And, behold, I purpose to build a house for the name of the LORD my God, as the LORD spoke unto David my father, saying: Thy son, whom I will set upon thy throne in thy room, he shall build the house for My name.
20
וְעַתָּ֡ה צַוֵּה֩ וְיִכְרְתוּ־לִ֨י אֲרָזִ֜ים מִן־הַלְּבָנ֗וֹן וַעֲבָדַי֙ יִהְי֣וּ עִם־עֲבָדֶ֔יךָ וּשְׂכַ֤ר עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר תֹּאמֵ֑ר כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִכְרׇת־עֵצִ֖ים כַּצִּדֹנִֽים׃
Now therefore command thou that they hew me cedar-trees out of Lebanon; and my servants shall be with thy servants; and I will give thee hire for thy servants according to all that thou shalt say; for thou knowest that there is not among us any that hath skill to hew timber like unto the Zidonians.’
21
וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֧עַ חִירָ֛ם אֶת־דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה וַיִּשְׂמַ֣ח מְאֹ֑ד וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לְדָוִד֙ בֵּ֣ן חָכָ֔ם עַל־הָעָ֥ם הָרָ֖ב הַזֶּֽה׃
And it came to pass, when Hiram heard the words of Solomon, that he rejoiced greatly, and said: ‘Blessed be the LORD this day, who hath given unto David a wise son over this great people.’
22
וַיִּשְׁלַ֤ח חִירָם֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֣ה לֵאמֹ֔ר שָׁמַ֕עְתִּי אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁלַ֖חְתָּ אֵלָ֑י אֲנִ֤י אֶֽעֱשֶׂה֙ אֶת־כׇּל־חֶפְצְךָ֔ בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים וּבַעֲצֵ֥י בְרוֹשִֽׁים׃
And Hiram sent to Solomon, saying: ‘I have heard that which thou hast sent unto me; I will do all thy desire concerning timber of cedar, and concerning timber of cypress.
23
עֲ֠בָדַ֠י יֹרִ֨דוּ מִן־הַלְּבָנ֜וֹן יָ֗מָּה וַ֠אֲנִ֠י אֲשִׂימֵ֨ם דֹּבְר֤וֹת בַּיָּם֙ עַֽד־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֥ח אֵלַ֛י וְנִפַּצְתִּ֥ים שָׁ֖ם וְאַתָּ֣ה תִשָּׂ֑א וְאַתָּה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֶת־חֶפְצִ֔י לָתֵ֖ת לֶ֥חֶם בֵּיתִֽי׃
My servants shall bring them down from Lebanon unto the sea; and I will make them into rafts to go by sea unto the place that thou shalt appoint me, and will cause them to be broken up there, and thou shalt receive them; and thou shalt accomplish my desire, in giving food for my household.’
24
וַיְהִ֨י חִיר֜וֹם נֹתֵ֣ן לִשְׁלֹמֹ֗ה עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים וַעֲצֵ֥י בְרוֹשִׁ֖ים כׇּל־חֶפְצֽוֹ׃
So Hiram gave Solomon timber of cedar and timber of cypress according to all his desire.
25
וּשְׁלֹמֹה֩ נָתַ֨ן לְחִירָ֜ם עֶשְׂרִים֩ אֶ֨לֶף כֹּ֤ר חִטִּים֙ מַכֹּ֣לֶת לְבֵית֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים כֹּ֖ר שֶׁ֣מֶן כָּתִ֑ית כֹּֽה־יִתֵּ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לְחִירָ֖ם שָׁנָ֥ה בְשָׁנָֽה׃ {פ}
And Solomon gave Hiram twenty thousand measures of wheat for food to his household, and twenty measures of beaten oil; thus gave Solomon to Hiram year by year.
And Solomon gave Hiram twenty thousand measures of wheat for food to his household, and twenty measures of beaten oil; thus gave Solomon to Hiram year by year.
26
וַֽיהֹוָ֗ה נָתַ֤ן חׇכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ל֑וֹ וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם׃
And the LORD gave Solomon wisdom, as He promised him; and there was peace between Hiram and Solomon; and they two made a league together.
27
וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
And king Solomon raised a levy out of all Israel; and the levy was thirty thousand men.
28
וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֙דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹ֚דֶשׁ יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַאֲדֹנִירָ֖ם עַל־הַמַּֽס׃ {ס}
And he sent them to Lebanon, ten thousand a month by courses: a month they were in Lebanon, and two months at home; and Adoniram was over the levy.
29
וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר׃
And Solomon had threescore and ten thousand that bore burdens, and fourscore thousand that were hewers in the mountains;
30
לְ֠בַ֠ד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃ {ס}
besides Solomon’s chief officers that were over the work, three thousand and three hundred, who bore rule over the people that wrought in the work.
31
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּ֩עוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית׃
And the king commanded, and they quarried great stones, costly stones, to lay the foundation of the house with hewn stone.
32
וַֽיִּפְסְל֞וּ בֹּנֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וּבֹנֵ֥י חִיר֖וֹם וְהַגִּבְלִ֑ים וַיָּכִ֛ינוּ הָעֵצִ֥ים וְהָאֲבָנִ֖ים לִבְנ֥וֹת הַבָּֽיִת׃ {פ}
And Solomon’s builders and Hiram’s builders and the Gebalites did fashion them, and prepared the timber and the stones to build the house.
And Solomon’s builders and Hiram’s builders and the Gebalites did fashion them, and prepared the timber and the stones to build the house.
Miqra according to the Masorah · ፈቃድ: CC BY-SA · ምንጭ
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · ፈቃድ: Public Domain · ምንጭ
ቃል በቃል (Hebrew → English · Strong’s)
- וַתֵּ֨רֶב֙râbâhto increase
- חָכְמַ֣תchokmâhwisdom
- שְׁלֹמֹ֔הShᵉlômôhShelomah
- מֵֽחָכְמַ֖תchokmâhwisdom
- כָּלkôlthe whole
- בְּנֵיbêna son
- קֶ֑דֶםqedemthe front
- וּמִכֹּ֖לkôlthe whole
- חָכְמַ֥תchokmâhwisdom
- מִצְרָֽיִםMitsrayimMitsrajim
Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).
I Kings 5:10 in every translation
עברית · Miqra according to the Masorah
וַתֵּ֙רֶב֙ חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵחׇכְמַ֖ת כׇּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חׇכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם׃
ፈቃድ: CC BY-SA
English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)
And Solomon’s wisdom excelled the wisdom of all the children of the east, and all the wisdom of Egypt.
ፈቃድ: Public Domain
עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra
וַתֵּ֙רֶב֙ חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵֽחָכְמַ֖ת כָּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חָכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם׃
ፈቃድ: Public Domain
עברית · Tanach with Text Only
ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים
ፈቃድ: Public Domain
עברית · Tanach with Nikkud
וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל־בְּנֵי־קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם׃
ፈቃድ: Public Domain
ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]
און שלמהס חכמה איז געװען גרעסער פֿון דער חכמה פֿון אַלע קינדער פֿון מזרח, און פֿון אַל דער חכמה פֿון מצרים.
ፈቃድ: CC0
Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]
La sagesse de Salomon était plus grande que celle de tous les Orientaux, plus grande que toute la sagesse des Égyptiens.
ፈቃድ: Public Domain
Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]
Że przewyższała mądrość Salomona mądrość wszystkich synów Wschodu i całą mądrość Egiptu.
ፈቃድ: Public Domain
Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]
Die Weisheit Salomos war größer als die Weisheit aller Morgenländer und der Ägypter.
ፈቃድ: Public Domain
English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J
Shlomo’s wisdom was greater than the wisdom of all the Eastern people and all the wisdom of Mitzrayim.
ፈቃድ: CC BY
Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]
Kaj la saĝeco de Salomono estis pli granda, ol la saĝeco de ĉiuj orientanoj kaj ol la tuta saĝeco de Egiptujo.
ፈቃድ: Public Domain
Commentary on I Kings 5:10
Rashi
עברית
מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם. מַה הִיא חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם, יוֹדְעִים בְּמַזָּלוֹת וְכוּ' כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא דְּפָרָה אֲדֻמָּה, וְכָל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת נִדְרֶשֶׁת שָׁם לְפִי מַשְׁמָעָהּ.
The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · ፈቃድ: CC-BY · Full commentary on Sefaria
Targum Jonathan
עברית
וּסְגִיאַת חוּכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחוּכְמַת כָּל בְּנֵי מַדִינְחָא וּמִכֹּל חוּכְמַת מִצְרָיִם:
Mikraot Gedolot · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria
Ralbag (Gersonides)
עברית
מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. ידמה שבימי שלמה היתה חכמה גדולה בשתי אלו האומות:
On Your Way · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria