በዚህ ቋንቋ ገና ትርጉም የለም፤ English እየታየ ነው።
48
1
לְמוֹאָ֡ב כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃
Of Moab. Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is spoiled; Kiriathaim is put to shame, it is taken; Misgab is put to shame and dismayed.
2
אֵ֣ין עוֹד֮ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָשְׁב֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב׃
The praise of Moab is no more; in Heshbon they have devised evil against her: ‘Come, and let us cut her off from being a nation.’ Thou also, O Madmen, shalt be brought to silence; the sword shall pursue thee.
3
ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵחֹרוֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃
Hark! a cry from Horonaim, Spoiling and great destruction!
4
נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה (צעוריה) [צְעִירֶֽיהָ]׃
Moab is destroyed; Her little ones have caused a cry to be heard.
5
כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה (הלחות) [הַלֻּחִ֔ית] בִּבְכִ֖י יַעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ׃
For by the ascent of Luhith With continual weeping shall they go up; For in the going down of Horonaim They have heard the distressing cry of destruction.
6
נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֔ינָה כַּעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר׃
Flee, save your lives, And be like a tamarisk in the wilderness.
7
כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א (כמיש) [כְמוֹשׁ֙] בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו (יחד) [יַחְדָּֽיו]׃
For, because thou hast trusted In thy works and in thy treasures, Thou also shalt be taken; And Chemosh shall go forth into captivity, His priests and his princes together.
8
וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כׇּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
And the spoiler shall come upon every city, And no city shall escape; The valley also shall perish, and the plain shall be destroyed; As the LORD hath spoken.
9
תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן׃
Give wings unto Moab, For she must fly and get away; And her cities shall become a desolation, Without any to dwell therein.
10
אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהֹוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם׃
Cursed be he that doeth the work of the LORD with a slack hand, And cursed be he that keepeth back his sword from blood.
11
שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר׃ {ס}
Moab hath been at ease from his youth, And he hath settled on his lees, And hath not been emptied from vessel to vessel, Neither hath he gone into captivity; Therefore his taste remaineth in him, And his scent is not changed.
12
לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃
Therefore, behold, the days come, Saith the LORD, That I will send unto him them that tilt up, And they shall tilt him up; And they shall empty his vessels, And break their bottles in pieces.
13
וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃
And Moab shall be ashamed of Chemosh, As the house of Israel was ashamed Of Beth-el their confidence.
14
אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃
How say ye: ‘We are mighty men, and valiant men for the war’?
15
שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
Moab is spoiled, and they are gone up into her cities, And his chosen young men are gone down to the slaughter, Saith the King, Whose name is the LORD of hosts.
16
קָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד׃
The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.
17
נֻ֤דוּ לוֹ֙ כׇּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה׃
Bemoan him, all ye that are round about him, and all ye that know his name; Say: ‘How is the strong staff broken, The beautiful rod! ’
18
רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ (ישבי) [וּשְׁבִ֣י] בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ׃
O thou daughter that dwellest in Dibon, come down from thy glory, and sit in thirst; for the spoiler of Moab is come up against thee, He hath destroyed thy strongholds.
19
אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה׃
O inhabitant of Aroer, stand by the way, and watch; ask him that fleeth, and her that escapeth; Say: ‘What hath been done?’
20
הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה (הילילי וזעקי) [הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזְעָ֑קוּ] הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃
Moab is put to shame, for it is dismayed; wail and cry; tell ye it in Arnon, that Moab is spoiled.
21
וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־(מופעת) [מֵיפָֽעַת]׃
And judgment is come upon the country of the Plain; upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath;
22
וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם׃
and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim;
23
וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן׃
and upon Kiriathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon;
24
וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בׇּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כׇּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת׃
and upon Kerioth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far or near.
25
נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
The horn of Moab is cut off, And his arm is broken, Saith the LORD.
26
הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא׃
Make ye him drunken, For he magnified himself against the LORD; And Moab shall wallow in his vomit, And he also shall be in derision.
27
וְאִ֣ם ׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים (נמצאה) [נִמְצָ֑א] כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד׃
For was not Israel a derision unto thee? Was he found among thieves? For as often as thou speakest of him, Thou waggest the head.
28
עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃
O ye that dwell in Moab, Leave the cities, and dwell in the rock; And be like the dove that maketh her nest In the sides of the pit’s mouth.
29
שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גׇּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ׃
We have heard of the pride of Moab; He is very proud; His loftiness, and his pride, and his haughtiness, And the assumption of his heart.
30
אֲנִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ׃
I know his arrogancy, saith the LORD, That it is ill-founded; His boastings have wrought nothing well-founded.
31
עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃
Therefore will I wail for Moab; Yea, I will cry out for all Moab; For the men of Kir-heres shall my heart moan.
32
מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל׃
With more than the weeping of Jazer will I weep for thee, O vine of Sibmah; Thy branches passed over the sea, They reached even to the sea of Jazer; Upon thy summer fruits and upon thy vintage The spoiler is fallen.
33
וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃
And gladness and joy is taken away From the fruitful field, and from the land of Moab; And I have caused wine to cease from the winepresses; None shall tread with shouting; The shouting shall be no shouting.
34
מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ׃
From the cry of Heshbon even unto Elealeh, Even unto Jahaz have they uttered their voice, From Zoar even unto Horonaim, A heifer of three years old; For the Waters of Nimrim also Shall be desolate.
35
וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו׃
Moreover I will cause to cease in Moab, Saith the LORD, Him that offereth in the high place, And him that offereth to his gods.
36
עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ׃
Therefore my heart moaneth for Moab Like pipes, and my heart moaneth like pipes for the men of Kir-heres; Therefore the abundance that he hath gotten is perished.
37
כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃
For every head is bald, And every beard clipped; Upon all the hands are cuttings, And upon the loins sackcloth.
38
עַ֣ל כׇּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
On all the housetops of Moab and in the broad places thereof There is lamentation every where; For I have broken Moab like a vessel wherein is no pleasure, Saith the LORD.
39
אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכׇל־סְבִיבָֽיו׃ {ס}
’How is it broken down!’ wail ye! ‘How hath Moab turned the back with shame!’ So shall Moab become a derision and a dismay to all that are round about him.
40
כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב׃
For thus saith the LORD: Behold, he shall swoop as a vulture, And shall spread out his wings against Moab.
41
נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָ֠ה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה׃
The cities are taken, And the strongholds are seized, And the heart of the mighty men of Moab at that day Shall be as the heart of a woman in her pangs.
42
וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּֽיל׃
And Moab shall be destroyed from being a people, Because he hath magnified himself against the LORD.
43
פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
Terror, and the pit, and the trap, Are upon thee, O inhabitant of Moab, Saith the LORD.
44
(הניס) [הַנָּ֞ס] מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
He that fleeth from the terror Shall fall into the pit; And he that getteth up out of the pit Shall be taken in the trap; For I will bring upon her, even upon Moab, The year of their visitation, saith the LORD.
45
בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקׇדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן׃
In the shadow of Heshbon the fugitives Stand without strength; For a fire is gone forth out of Heshbon, And a flame from the midst of Sihon, And it devoureth the corner of Moab, And the crown of the head of the tumultuous ones. .
46
אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃
Woe unto thee, O Moab! The people of Chemosh is undone; For thy sons are taken away captive, And thy daughters into captivity.
47
וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב׃ {ס}
Yet will I turn the captivity of Moab In the end of days, saith the LORD. Thus far is the judgment of Moab.
Miqra according to the Masorah · ፈቃድ: CC BY-SA · ምንጭ
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · ፈቃድ: Public Domain · ምንጭ
ቃል በቃል (Hebrew → English · Strong’s)
- שֻׁדַּ֤דshâdadto be burly
- מוֹאָב֙MôwʼâbMoab
- וְעָרֶ֣יהָʻîyra city in the widest
- עָלָ֔הʻâlâhto ascend
- וּמִבְחַ֥רmibchârselect
- בַּֽחוּרָ֖יוbâchûwrselected
- יָרְד֣וּyâradto descend (literally
- לַטָּ֑בַחṭebachsomething slaughtered
- נְאֻ֨םnᵉʼuman oracle
- הַמֶּ֔לֶךְmeleka king
- יְהוָ֥הYᵉhôvâhJehovah
- צְבָא֖וֹתtsâbâʼa mass of persons
- שְׁמֽוֹshêman appellation
Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).
Jeremiah 48:15 in every translation
עברית · Miqra according to the Masorah
שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
ፈቃድ: CC BY-SA
English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)
Moab is spoiled, and they are gone up into her cities, And his chosen young men are gone down to the slaughter, Saith the King, Whose name is the LORD of hosts.
ፈቃድ: Public Domain
עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra
שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
ፈቃድ: Public Domain
עברית · Tanach with Text Only
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו
ፈቃድ: Public Domain
עברית · Tanach with Nikkud
שֻׁדַּד מוֹאָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃
ፈቃድ: Public Domain
Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]
Moab est dévasté, on escalade ses villes; l’élite de sa jeunesse est livrée au carnage, selon la parole du Roi, qui a nom Éternel-Cebaot.
ፈቃድ: Public Domain
Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]
Spustoszony będzie Moab, a miasta jego zdobyte, a dobór młodzieży jego zejdzie na rzeź, rzecze król, Wiekuisty zastępów imię Jego.
ፈቃድ: Public Domain
ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]
פֿאַרװיסט געװאָרן איז מואבֿ, און אױף אירע שטעט איז מען אַרױפֿגעגאַנגען; און זײַנע געקליבענע יונגען האָבן גענידערט צו דער שכיטה, זאָגט דער קיניג – יהוה פֿון צבָאוֹת איז זײַן נאָמען.
ፈቃድ: Public Domain
Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]
Ruinigita estas Moab, liaj urboj falis, kaj liaj plej bravaj junuloj iris al buĉo, diras al Reĝo, kies nomo estas Eternulo Cebaot.
ፈቃድ: Public Domain
Commentary on Jeremiah 48:15
Targum Jonathan
עברית
אִתְבְּזִיזוּ מוֹאֲבָאֵי וְקִרְוֵיהוֹן חָרוֹבָא וּשְׁפַר עוֹלֵימֵיהוֹן יִתְמַסְרוּן לִקְטָלָא אֲמַר מַלְכָּא יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ:
Mikraot Gedolot · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria