Psalms 104:27

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

በዚህ ቋንቋ ገና ትርጉም የለም፤ English እየታየ ነው።

104

1 בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְ֫הֹוָ֥ה יְהֹוָ֣ה אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃ Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, Thou art very great; Thou art clothed with glory and majesty.

2 עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃ Who coverest Thyself with light as with a garment, who stretchest out the heavens like a curtain;

3 הַ֥מְקָרֶ֥ה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ Who layest the beams of Thine upper chambers in the waters, who makest the clouds Thy chariot, who walkest upon the wings of the wind;

4 עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃ Who makest winds Thy messengers, the flaming fire Thy ministers.

5 יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ Who didst establish the earth upon its foundations, that it should not be moved for ever and ever;

6 תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם׃ Thou didst cover it with the deep as with a vesture; the waters stood above the mountains.

7 מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃ At Thy rebuke they fled, at the voice of Thy thunder they hasted away—

8 יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃ The mountains rose, the valleys sank down— Unto the place which Thou hadst founded for them;

9 גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ Thou didst set a bound which they should not pass over, That they might not return to cover the earth.

10 הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃ Who sendest forth springs into the valleys; They run between the mountains;

11 יַ֭שְׁקוּ כׇּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃ They give drink to every beast of the field, The wild asses quench their thirst. .

12 עֲ֭לֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃ Beside them dwell the fowl of the heaven, From among the branches they sing.

13 מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃ Who waterest the mountains from Thine upper chambers; The earth is full of the fruit of Thy works.

14 מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃ Who causeth the grass to spring up for the cattle, And herb for the service of man; To bring forth bread out of the earth,

15 וְיַ֤יִן ׀ יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃ And wine that maketh glad the heart of man, Making the face brighter than oil, And bread that stayeth man's heart.

16 יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃ The trees of the LORD have their fill, The cedars of Lebanon, which He hath planted;

17 אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃ Wherein the birds make their nests; As for the stork, the fir-trees are her house.

18 הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃ The high mountains are for the wild goats; The rocks are a refuge for the conies.

19 עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃ Who appointedst the moon for seasons; The sun knoweth his going down.

20 תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כׇּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃ Thou makest darkness, and it is night, Wherein all the beasts of the forest do creep forth.

21 הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אׇכְלָֽם׃ The young lions roar after their prey, And seek their food from God.

22 תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃ The sun ariseth, they slink away, And couch in their dens.

23 יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפׇעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃ Man goeth forth unto his work And to his labour until the evening.

24 מָה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהֹוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ How manifold are Thy works, O LORD! In wisdom hast Thou made them all; The earth is full of Thy creatures.

25 זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֢ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃ Yonder sea, great and wide, Therein are creeping things innumerable, Living creatures, both small and great.

26 שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃ There go the ships; There is leviathan, whom Thou hast formed to sport therein.

27 כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ All of them wait for Thee, That Thou mayest give them their food in due season.

28 תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃ Thou givest it unto them, they gather it; Thou openest Thy hand, they are satisfied with good.

29 תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃ Thou hidest Thy face, they vanish; Thou withdrawest their breath, they perish, And return to their dust.

30 תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃ Thou sendest forth Thy spirit, they are created; and Thou renewest the face of the earth.

31 יְהִ֤י כְב֣וֹד יְהֹוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃ May the glory of the LORD endure for ever; let the LORD rejoice in His works!

32 הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃ Who looketh on the earth, and it trembleth; He toucheth the mountains, and they smoke.

33 אָשִׁ֣ירָה לַיהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ I will sing unto the LORD as long as I live; I will sing praise to my God while I have any being.

34 יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהֹוָֽה׃ Let my musing be sweet unto Him; as for me, I will rejoice in the LORD.

35 יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים ׀ מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ׀ ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהֹוָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ {פ}
Let sinners cease out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the LORD, O my soul. Hallelujah.

Miqra according to the Masorah · ፈቃድ: CC BY-SA · ምንጭ
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · ፈቃድ: Public Domain · ምንጭ

ቃል በቃል (Hebrew → English · Strong’s)

כֻּ֭לָּםkôlthe whole
אֵלֶ֣יךָʼêlnear
יְשַׂבֵּר֑וּןsâbarto scrutinize
לָתֵ֖תnâthanto give
אָכְלָ֣םʼôkelfood
בְּעִתּֽוֹʻêthtime

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Psalms 104:27 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃

ፈቃድ: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

All of them wait for Thee, That Thou mayest give them their food in due season.

ፈቃድ: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃

ፈቃድ: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו

ፈቃድ: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃

ፈቃድ: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

They all aspire to You, to give [them] their food in its time.

ፈቃድ: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Tous mettent en toi leur attente, assurés que tu leur donneras leur nourriture en temps voulu.

ፈቃድ: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Sie alle harren auf dich, dass du ihnen Nahrung zur rechten Zeit gibst.

ፈቃድ: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Wszystko ku Tobie spogląda, byś im udzielił strawy na czasie.

ፈቃድ: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

זײ אַלע קוקן אױס צו דיר, צו געבן זײער שפּײַז אין איר צײַט.

ፈቃድ: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ĉiuj ili atendas de Vi, Ke Vi donu al ili manĝon en ĝia tempo.

ፈቃድ: Public Domain

Commentary on Psalms 104:27

Ibn Ezra

עברית

כלם - שב אל חיות הארץ, גם הים בעבור שהזכיר כי הלויתן משחק בו, כי מאכלו מוכן. אמר: כי כולם ישברו - אל השם או כל אחד, בעבור שהוא צריך או שהוא מנהגו.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Radak (David Kimhi)

עברית

כלם. אמר על נבראי מטה החיים בראת אותם ובראת מאכלם אע"פ כן כל יום ויום אליך ישברון לתת אכלן בעתו, והוא על ידי השתלשלות הסיבות ובידו לתת ולמנוע מהם: ואמר בעתו. לשון יחיד, כי כל מין ומין יש לו עת ידוע יזדמן לו מאכלו, או בעתו טעמו אל האוכל, ואמר אליך ישברון ואע"פ שאין בהם דעת מי הנותן והמכין, לפי הטבע הנתון בהם ישברו אל חוקם ואל מנהגם הנתון להם. ואנחנו יודעים שאליך ישברון:

Derekh Mesilah, Furth 1843 · ፈቃድ: Public Domain · Full commentary on Sefaria